הספר "התעוררתי ב-06:29" דן לעומק במשמעות החיים עבור ישראלים הגרים ב"עוטף עזה". הוא מבוסס על מחקר פסיכולוגי־חברתי־נרטיבי שעקב אחרי אותם תושבים לאורך זמן. המחקר התחיל ב־2018 והסתיים ב־2025, כלומר, לפני ואחרי השבעה באוקטובר. הספר דן בהשלכות הפסיכולוגיות חברתיות של סכסוך בלתי פתיר על חייהם של תושבי ה"עוטף" ברמה האישית, המשפחתית, הקהילתית, והאזורית. הוא מציג כתיבה מחקרית ייחודית ומורכבת, המתבססת על ראיונות נרטיביים שכללו סיפורי חיים ועל חומרים נוספים שנאספו מתושבי ה"עוטף," כמו תמונות שהמרואיינים צילמו ובחרו כמשקפות את חייהם, פוסטים וסרטונים שתושבי העוטף פרסמו ברשתות החברתיות בשתי תקופות המחקר. המרואיינים שתפו בתפיסותיהם את המושגים פטריוטיזם וציונות, ובמחשבותיהם לגבי העזתים, ולגבי עתיד האזור. הספר כולל גם ספרות מחקרית עדכנית על טראומה, על חוסן, ועל זהות אישית וקולקטיבית. זהו מסמך מגוון ורב־ממדי הכולל גם הצעות יישומיות לעבודה קהילתית עם תושבי האזור באמצעות נרטיבים אישיים, בתקווה שעבודה כזאת תשפר את היחסים בין קבוצות, תתרום להתמודדות אישית וחברתית ותסייע ליצירת עתיד טוב יותר.