כיצד הצליח ביאליק לשמור על מעמדו המרכזי בקנון של הספרות העברית החדשה במשך למעלה ממאה שנה, למרות תמורות ספרותיות והיסטוריות מפליגות? וכיצד קרה שטשרניחובסקי, מי שנחשב בזמנו ל"תאומו" הספרותי, איבד מעמד זה? לאחר דיון מעמיק במושג הקנון הספרותי ובשאלה מדוע סופרים זוכים להיכנס לתוכו, הספר מציג מבחר עדויות להכרה ולהוקרה שלהם זכה ביאליק במהלך השנים ודן במספר מקרים שבהם שורות משיריו אף הדהדו בדיונים ציבוריים חשובים.
 
בנוסף להצגת מבחר דרכים ממוסדות להנחלת יצירתו ולהנצחת דמותו, פרקים מרכזיים בספר מזמינים למסע מרתק בעקבות שורה ארוכה של דיאלוגים שניהלו משוררים, סופרים, מאיירים, מלחינים ואנשי תיאטרון עם יצירות ביאליק. דיאלוגים אלו מעידים על החותם העמוק שהטביעו דמותו ויצירתו על הספרות והתרבות בישראל; הם מילאו תפקיד ראשון במעלה בשימור מעמדו המיוחד והשפיעו על הדרך שבו נתפסה דמותו בציבור הרחב.