רחל מורפורגו, לבית לוצאטו, בת טריאסט (1871-1790), הייתה המשוררת העברייה הראשונה שהניחה אחריה קורפוס של שירים ומכתבים. כחמישים משיריה וכמה ממכתביה העבריים קובצו ונדפסו לאחר מותה בספר "עוגב רחל" (1890).
 
משוררת עברייה הייתה בעת ההיא תופעה תרבותית-חברתית לא רגילה, והקהילה (הגברית) של משכילי מרכז אירופה ייחדה לה תשומת לב, אלא שכבר בשנות חייה האחרונות נשכחה המשוררת כמעט לחלוטין. רק בסוף שנות התשעים של המאה שעברה התחדש העיון הביקורתי בכתביה, בייחוד בקרב חוקרות שמצאו עניין בראשית הכתיבה הספרותית העברית של נשים יהודיות.
 
שירתה של מורפורגו היא ביטוי לזהות נשית יוצאת מן הכלל בזמנה. זו שירה אישית ולמדנית, פואטית ואינטלקטואלית ובעלת תודעה חברתית, פעמים אף חתרנית, כעולה מן הרובד הנסתר של השירים השמרניים לכאורה.
 
בספר כרחל נאלמה? מובא מבחר משיריה וממכתביה של רחל מורפורגו בלוויית מבוא ביוגרפי ופואטי והערות משל המהדירה, פרופסור טובה כהן.