במשך יותר מארבעה עשורים של יצירה רציפה קנתה לעצמה חוה פנחס-כהן מקום משלה בשדה השירה העברית, ואף הטביעה בו חותם שרישומו מתברר אט אט, ככל שהתרבות הישראלית מוכנה לקבל את הסתירות שבתוכה ולנסות לאחות את קרעיה המובנים. פנחס-כהן היא מהראשונות במשוררות דורה אשר ניסתה לגשר בין הזהות היהודית, המסורתית והדתית ובין זו הפמיניסטית, הבועטת במוסכמות, והנכונה להעלות על נס את המיניות הנשית. ביצירתה מתקיימת תנועה מתמדת בין מציאוּת למיתוס, בין אמונה לתשוקה, בין זכר השואה ובין בקשת חיים עיקשת, בין ההגותי לחושני. 
 
האסופה המקיפה לחישת הארץ לשמים רואה אור במלאת שנה למותה של חוה פנחס כהן, מציגה את מיטב שיריה, החל במוקדמים ביותר וכלה בשירים מן העיזבון, שטרם פורסמו.