זו מטלה אחראית ומסובכת להיות הורה בזמננו. המסורת, ואפילו הקשיחות שעליהן גדלנו בילדותנו — התחלפו ברוח בין־דורית משתפת, בצל אמצעים טכנולוגיים שמשנים את מציאות החיים בקצב מהיר. בעולמנו זה הילדים הם ילדים מזן חדש, שמתמצאים בעולם החברתי והטכנולוגי הנוכחי, שלתוכו הם גדלים. מולם עומדים הורים נבוכים, שמכייפים אתם אבל גם לא בטוחים במה שיש להם להציע ואיך לממש את אחריותם לילדיהם. מהרגע שהרך הנולד יוצא לאוויר העולם ולכל אורך הדרך, מציפים את ההורים המוני בעלי כוונות ומסכים (של טלוויזיה ותקשורת) המנסים להכתיב לו: ´כך תעשה´; במקום מערכות התמיכה המסורתיות, חדרו סוכני חיברות ומכירות לחיי היומיום בהתנהלות המשפחה. אלא שאלה פוגעים בתבונת ההורה. הצורך בהבנת הפער הנפשי־תודעתי בין דורות ההורים והילדים כיום והצורך לשיתוף פעולה ביניהם הוא עומד בעיקרו של הספר מצפן להורות ראויה. זהו מצע למחשבה על הורות, ילדות והתבגרות בזמננו, יותר מאשר מאגר עצות פרקטיות. ויתרה מכך, ´רשתות הביטחון´ של העצות הפרקטיות הן מדומות ויכולות לנשל הורים משיקול הדעת ומאמון ביכולותיהם, בשעה שהם מסוגלים ללמוד לסמוך בהתנהלות ההורית על שיקול דעתם ועל דעת שותפיהם למסע — הילדים הראויים שלהם.