אֵין בְּרֵרָה, עָלַי לִרְדּוֹת פְּנִינִים מֵהַלַּיְלָה כְּדֵי לִשְׂרֹד.
הַאִם תְּזַהֶה אוֹתִי כְּשֶׁאַפְסִיק לְהֵאָבֵק?
אֲנִי שׁוֹפֶתֶת מַיִם בֹּקֶר אַחַר בֹּקֶר בְּנֶאֱמָנוּת יוֹגִית
וְעִם זֹאת שִׂפְתֵי הָעוֹלָם נוֹתָרוֹת חֲתוּמוֹת.
אַף אֶחָד לֹא מַכְנִיס אוֹתִי תַּחַת גַּפְנוֹ,
אֶל תּוֹךְ הַלְּבָבוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם אֲנִי מִתְדַּפֶּקֶת
כְּשֶׁגַּאַוְתָנוּתִי אוֹבֶדֶת לִי
וְעֵירֹם בְּדִידוּתִי מַפְשִׁיט אוֹתִי מִכָּל מַלְכוּת,
אֲפִלּוּ מֵאֵלּוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִקְנוֹת בְּמִלִּים.
(מתוך לילה).
 
ניסויים בפרידה, ספרה החדש של גילי חיימוביץ', מדמה את השתיקות לסוג של פרידות ומתחקה אחר העקבות שהן מותירות, החל במרחב הדמיוני, הכמו קסום, של אגדות ומעשיות, על יופיין המתעתע, דרך המיתוסים – של משה המנהיג המגמגמם, ארכיטיפ היהודי הנודד והארץ הנכספת, ולצידו המדבר, כמו דמות משנה בעלילה, סוג של מצב נפשי או של שתיקה. משם פורשת המחברת את מילותיה על הנופים השונים הנחצים בשיריה, וכמו מתעדים את הקשר שבין אדם לסביבתו ומסמנים את נקודות ההשקה בין ההיסטוריה האישית והישראלית שלה לאלו הנדמות מרוחקות מהן.
 
מהמרחבים הללו, מתכנס השער האחרון בספר פנימה, אל הבית – על שתיקותיו, חפציו, על מי שנמצא בתוכו ומי שכבר לא, על הקריאה והכתיבה שנעשות בו – אף הן מתוך שתיקה, בדידות או בידוד. בבסיס הספר נמצאת התובנה שגם השירה מקפלת בתוכה שתיקה, פרידה ואובדן, במבעה המדוד, בשורותיה הקצובות, המוקפות שתיקה וחללים ריקים המהדהדים אותה.
 
גילי חיימוביץ' – משוררת דו־לשונית, צלמת, מתרגמת ומנחה בכתיבה. פרסמה שישה ספרי שירה בעברית וארבעה באנגלית. שיריה תורגמו ליותר מ־30 שפות ומתפרסמים באנתולוגיות ובירחונים בארץ וברחבי העולם, כולל ספרים באורך מלא בצרפתית, סרבית, אלבנית ואסטונית. זכתה בפרסים ובקרנות, ביניהם פרסי המשוררת הזרה הטובה ביותר בתחרויות "קולוריה דל־אמינה" ו"אוסיה די ספיה" באיטליה ובמלגת־שהות מטעם סדנאות הכתיבה הבינלאומיות בהונג קונג.