ספר שכחה וגאולה הוא חיזיון שירי תיאולוגי המגולל מסע סימבולי בין רובדי העולם והאלוהו בין רחם אם ותהום עיר נחרבת לאל חולה שִכחה המסתתר בחדריו. יונה והלוויתן, אם גדולה, מקהלת ציפורים, כרובים, ערים, מאורות ואילנות מאכלסים את העולם החלומי והגדוש שטווה המחזה, בין ההווה והנפש הפרטית להדהודי הזמן הגדול של המסורת העברית.
 
בפואטיקה מוזיקלית וציורית מתרקמת עלילת החיים הסימבולית של "הרוּת", בת דמותה של המשוררת, במסעותיה לתיקון בעקבות הקלקול התהומי שהותיר את חותמו במרחב ובין הזמנים. בלשון חלום וחיזיון פרוע נכרכת הדרמה האישית במשברי העולם וההווה, ובתמונות ובעיות יסוד שהניעו את ההגות והפואטיקה היהודית מראשיתה: סוגיית ההתגלות, הסתר הפנים, חורבן וגאולה.
 
בלשונו ובדימוייו מתכתב ספר שכחה וגאולה עם סיפורי בראשית, הנבואה המקראית, ספרות ההיכלות, הזוהר והחסידות, ומציע עצמו כפרק חי במסורת הסוד העברית, בשיבתה של הפואטיקה המיסטית אל כור־מחצבתה – כפרשנות דתית רדיקלית למאורעות הזמן ולחיי האדם.
 
רות פוירשטיין, ילידת 1994, היא משוררת ואמנית רב־תחומית. זהו ספרה הראשון.