בשירתה הבשלה והנועזת, ביד מיומנת וברוח הזמן, מתמרנת כתיבתה של שניידר בין העולמות; הבית, הקליניקה, ההורות, הכמיהה אל האושר הפרטי, וההיזקקות הנואשת לאהבה.
 
בטבעיות חפה מגינונים, היא מזמינה אותנו גם אל חדרה של הפסיכולוגית. שיריה חושפים בפני הקוראים את "אחורי הקלעים" של הקליניקה, ואת הדיאלוג הסוער המתקיים לא רק בין המטפלת למטופליה, אלא גם בין המטפלת לעצמה.