אחרי מותו של פרויד התפצל הידע הפסיכואנליטי והתפזר לכיוונים שונים. אנדרה גרין מקבץ בספר זה את נתוני היסוד של ההתייחסות העכשווית לעבודה המעשית ולתאוריה, תוך הצגת המושגים המרכזיים המנחים את היצירתו שלו, אשר נולדו בהשפעתם המשותפת של ויניקוט, ביון ולאקאן. על אף היותו עב-כרס, מטרתו של הספר להציע לקורא תקציר מחודש של הפסיכואנליזה. הוא מאפשר לחלץ את הרעיונות המנחים, על פי המחבר, מן החשיבה הפסיכואנליטית בת זמננו. חותם את הספר פרק המבקש למקם את הידע הפסיכואנליטי במסגרת החשיבה העכשווית בתחומי הפילוסופיה והמדע, המציג את המודלים הביולוגיים והאנטרופולוגיים של דיסציפלינות סמוכות לפסיכואנליזה תוך בחינה וניתוח של נתונים אפיסטמולוגיים עדכניים. לאורם מסתבר בדיעבד כי הפסיכואנליזה של פרויד הקדימה את התיאוריות של המורכבות.