חודש נובמבר טיפס עליה כמו צמח קיסוס מעצבן שנטפל אל קירות הבניינים בספר של בלזק. נטפל אל חומות האבן וגם אליה הקוראת שרוצה כבר, בקוצר רוח, להתקדם בספר. ככה מטפס עלי נובמבר, היא חשבה, בדיוק ככה. הוא לא אמור לעניין אף אחת, החודש הזה, אבל הסופר מתעקש לשים אותו שם, מטפס על קירות הראש שלה ומתפרש על פני פסקאות ארוכות. [מתוך הסיפור נובמבר] בלבו של קובץ זה תלויה ועומדת שאלת השייכות — המשפחתית, החברתית, הלאומית; הדמויות הניצבות במרכז הסיפורים שלפנינו שבות ותוהות על מקומן בעולם ובמרחב — מקום גיאוגרפי אך גם מקום מנטלי וכרונולוגי. גיבוריה של שילה שובי לב ומלאי הומור, והם משקיפים מן הצד על עצמם ועל הסובב אותם בשילוב נדיר שהמספרת יוצרת ביד בטוחה ובסגנונה הייחודי והמדויק. דורית שילה, ילידת תל אביב, דוקטור לספרות, עורכת ומתרגמת. שבה להתגורר בישראל בשנת 2011 לאחר שהות בת חמש–עשרה שנים בפריז. את פרידתה מהעיר הנציחה בסיפורים שחלקם אוגדו בספר זה. סיפורים נוספים ורשימות פרי עטה פורסמו מעל במות ספרותיות רבות. נמנית עם העורכות המייסדות של המוסך — מוסף לספרות באתר הספרייה הלאומית.