ספרה החשוב של כלת פרס ישראל לספרות, הסופרת והמשוררת נורית זרחי, מתאר את התמודדותה של מיה - ילדה חדשה בכיתה, שהגיעה מארץ אחרת - להתגבר על עוינות הבנות המקובלות ועל חרם חברתי, כשגם המבוגרים סביבה לא תמיד יודעים לעזור. 
כשמיה מצילה גוזל עורבים נטוש ופצוע, היא כבר לא לבד, ובתמיכת סבה שמאמין בה היא מגלה כי הכוח לפתור את בעיותיה טמון בה.
שכשקוראים באף אחד היה איננו, שאיירה מעיין גלילי, עולה מחנק בגרון ועולות דמעות בעיניים: זרחי מפנה ברגישות זרקור לבעיה שכיחה בעולמם החברתי של הילדים ומנסה להעניק כוחות לגיבורת הספר, ודרכה לקוראות ולקוראים.