בעולם של לחישות דיגיטליות, עולם שבו כל החלומות מוגשמים בלחיצת מקש, עולם שמנוהל על ידי כסף באמצעות הנדסת תודעה, שכל תכליתה היא לצמצם אותנו לישויות מחוקות, ממושטרות ונטולות תודעה עצמאית – מגיחה לפתע משוררת, מחברת הספר "בוט, עשה לי ילד" – שמסוגלת לגייס לתוך עולם השירה את מנועי המחץ האגרסיביים של עולמות הפרסום ולנתב אותם אל מחוץ לאינטרס ה'טבעי' שלהם: למכור בכל מחיר.
 
אהרוני רולנד היא בעלת אזרחות כפולה. היא נוטלת את שפת השירה – על כל עומקה, עושרה, מורכבותה ועדינותה – מכניסה אותה לתוך הלוע הדורסני והעריץ של שפת הפרסום, מלבישה אותה במחלפות של מוצר צריכה, בדיוק כפי שנייקי זיהתה שהמשחק האמיתי איננו בנעל עצמה, אלא בחיים שנכרכים סביבה: בלייף סטייל, בתחושת השייכות ובמיתולוגיה שמעניקה לאדם יותר מרק סולייה לדרוך עליה. כך, נוצרת חווייה טוטאלית שמזמינה את הקוראים לא רק לקרוא, אלא להצטרף.