הספר הלוגיקה של השיגעון מציג פרדיגמה חדשה בהבנת ההפרעות הנפשיות כמו גם בהבנת האדם השפוי. הלוגיקה של השיגעון היא ההיגיון הפנימי של כל מצב נפשי, בריא כחולה, וכדי להבין אותו יש לתאר את ההפרעות הנפשיות על פי הסגנון האישיותי. קיימים סגנונות אישיותיים שונים, שלכל אחד מהם קוהרנטיות פנימית המתבטאת בשיווי משקל תפקודי.

על פי עקרון הפיצוי, פתולוגיה מאזנת פתולוגיה, וכך מתאפשרת הקואורדינציה התפקודית. ההפרעות הנפשיות השונות, הנוירוזות והפסיכוזות, הן התוצר של מה שקרוי בקלסיפיקציה הפסיכיאטרית הפרעות אישיות. הטענה הרדיקלית של ספר זה היא שהפרעות האישיות הן אבני היסוד של כל מחלות הנפש, הן הנוירוזות והן הפסיכוזות. כמו כן, כל מצב נפשי, בריא או חולה, מתאפיין בעת ובעונה אחת באינטגרציה ובפירוק של תפקודי הנפש. כלומר, שפיות ושיגעון דרים יחד בכל אחד מאיתנו. מחלות הנפש אינן נוצרות, אלא משתחררות בעקבות הסרה של עכבה. כל אחד מאיתנו מכיל בנפשו איים של נוירוזה ופסיכוזה, ואלה באים לידי ביטוי כאשר השלם האישיותי מתפרק.

על פי הפסיכותרפיה החדשה המוצגת כאן, כדי להבין מצוקה נפשית ולטפל בה אנו נדרשים לפרש את הסימפטום כמצוקה בהקשר של תמונת האישיות הכוללת והאקזיסטנציה של האדם. אחרת, אותו אדם יעשה הכול כדי להימנע מקבלת מזור וסיוע, שכן הנפש חותרת לשמור על השלמות האישיותית, גם על חשבון הקלה של מצוקה נפשית. מן הראוי להבין כל אדם כסובייקט על פי הסגנון האישיותי וההסתגלותי שלו, על האיים הבריאים והאיים הפתולוגיים שבו. הפסיכותרפיה ההוליסטית מבוססת על הבנת האדם על פי הפרעות האישיות, המכונות כאן טיפוסי אישיות נורמטיביים.

כל אחד מאיתנו הוא בעל אישיות קולאז'ית רב־זהותית. האישיות כמערכת מתארגנת בצורה עצמאית לעבר שיווי משקל מיטבי גם במחיר של אי־יכולת להגיע למודוס ויוונדי הרמוני באופן מלא.
 
ד"ר יגאל ורדי, בוגר לימודי פסיכולוגיה קלינית ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל אביב, עוסק בפסיכו־דיאגנוסטיקה גרפולוגית, בכתיבת ספרים הגותיים ובאמנות הציור.