בּוֹ הזקן נשאר לבדו עם כלבו. בכל יום הוא יוצא עמו לטיול בסביבה הכפרית שליד ביתם. אשתו אושפזה במוסד סיעודי, אבל בּוֹ משוחח איתה כל הזמן במחשבותיו. הוא מספר לה על חיי היומיום שלו, נזכר בילדותו הרחוקה, ביחסיו עם אביו ובחוויותיו עם בנו. הוא שמח בביקוריה של נכדתו האהובה אלינור ובשיחותיו עם חברו היקר טוּרֶה, שחייו אפופים סוד. שלוש פעמים ביום מגיעים אל הבית עוזרות ועוזרים, המסייעים לו בשגרה ומארחים לו לחברה; לפני שהם עוזבים הם כותבים סיכום משמרת ביומן. גם בנו של בּוֹ מגיע לבקר, הוא מוטרד מהטיולים הארוכים שעורך אביו עם סִיקְסְטֶֶן, הכלב. בּוֹ וסִיקְסְטֶֶן קשורים מאוד זה לזה. 
 
העגורים עפים דרומה הוא סיפור על אדם שאט-אט נלקחת ממנו השליטה בחייו. המאבק שלו על כלבו הוא מלחמתו האחרונה והעיקשת. זרם התודעה של בּוֹ, כמו סיכומי היומן הלקוניים של הצוות המטפל, מצליחים להעביר בשקט ובפשטות דרמה אנושית מלאת רוך וחמלה, המעוררת רגש עמוק.
 
העגורים עפים דרומה היה רב מכר בשוודיה וזכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם ספר השנה 2024. מאז קוֹצֵר הספר הצלחה ושבחים בעולם כולו, ואף מעובד לקולנוע. 
 
ליסה רידצן ילידת 1988, קיבלה את ההשראה לספרה מפתקים של הצוות המטפל בסבהּ, שאותם מצאה לאחר מותו. היא כותבת עבודת דוקטורט על מודלים של גבריות באזורים הכפריים בצפון שוודיה, שם גדלה ושם היא מתגוררת גם עכשיו. העגורים עפים דרומה הוא ספר הביכורים שלה.