136 עמודים "משפחה היא משפחה ואין זה משנה איך נבנתה," מצהיר הורה מאמץ בדיוקן מאיר עיניים וחדשני זה של משפחות מאמצות. התינוק הזה הוא שלי חדור בהכרה של הורים מאמצים המשוכנעים כי הם וילדיהם נועדו להיות יחדיו. במילותיהם שלהם מספרים ההורים איך התגבש התא המשפחתי שלהם וכיצד הם מסתדרים איתו. בחלק המקודש למחשבותיהם של מאומצים בין הגילים 9 ל19-, מספרים הילדים על מה שחולף במוחם ועל תחושותיהם כילדים מאומצים. בין אם זה אחד מהילדים הרבים שאומרים, "אני באמת מרגיש מיוחד בגלל שאני מאומץ," או אלה הטוענים, "זה שאתה מאומץ מלמד אותך להסתדר עם דברים שונים, ביניהם איך להיות מאומץ" - חוכמתם, הגינום הבריא ויושרם, יכולים להשפיע עמוקות ולחזק כל ילד מאומץ. בחלק אחר של הספר מספרים ילדים בוגרים על חייהם בעבר ועל מעברים שחוו בחייהם, ומעלים השערות איך ובאיזו מידה השפיע האימוץ על חייהם. "בסופו של דבר", אומרת אישה אחת, "היותך מאומץ או מאומצת הוא חלק מהמתכון שהופך אותך למה שאתה, אבל אין זה המרכיב העיקרי." ולבסוף, אמהות ביולוגיות מגיחות מבין הצללים ומספרות על אהבתן ודאגתן לצאצאיהן, אותם בחרו שלא לגדל בעצמן, ולמרות זאת, על הסיפוק שחשו כאשר מצאו להם בית מתאים. גם ילדים מודים בחשיבות שבידיעה מיהם הוריהם הביולוגיים, מה שמאפשר להם לדעת טוב יותר על עצמם. סיפורי חיים אמיתיים, מעודדים ומלהיבים אלה, המלווים בתצלומים מלאי חיים ששופכים אור על בני המשפחות בכל צורות האימוץ - המקומי, הבינלאומי, התוח, הסגור, או הבין-גזעי, הופכים את הספר לעדות חיה ויפה של החלום - והמציאות - של יצירת משפחה. גייל קין היא סופרת ועורכת המשמת כסופרת-צללים של ספרים ידועים רבים בארה"ב בנושאי משפחה ופיתוח אישי. את ההשראה לכתיבת התינוק הזה הוא שלי קיבלה מיחסיה הקרובים מאוד עם אחייניתה המאומצת בת העשר, שרה.