בבית של אודליה ונרי הכביסה הלבנה מתוחה על החבל, הערוגות בגינה מוריקות בין קרני השמש, אבל דומה שהשדים ששבו עם נרי מהמילואים לפני שנים שבו להלך בבית, משעה שמגיעה ידיעה על בנם.
 
כביסה לבנה הוא צלילה עמוקה אל צפונות הלב במשפחה אידאלית לכאורה.
 
במרכז הסיפור עומדת דמותה של אודליה, האם והרעייה. היא מנסה לנתב את דרכה - בין שפיות לשיגעון, ביו הורות לזוגיות, בין פרנסה ליצירה, בין שתיקות ארוכות לדיבורים חטופים.
 
ברומן פיוטי יפהפה זה ג'ודי טל קופלמן משמיעה את קולם של השבים שלא חוזרים, את קולן של אלה הנלחמות על הבית.