ילדים אשר נפשם וגופם ניזוקו כתוצאה מהתעללות מינית, אלימות או חסך, וילדים אחרים, שונים למדי, המוגבלים בשל רגישויותיהם המסתוריות לחסכים קלים יותר, עלולים לחוות סוג של ייאוש תהומי וציניות הדורשים טיפול ארוך-טווח ומעמידים במבחן עליון את כושר העמידה של המטפלת.

בספר נוכחות חיה מתבוננת אן אלווארז בשלושים שנות ניסיונה הטיפולי בילדים ובמתבגרים אוטיסטים, פסיכוטיים וגבוליים, באמצעות שיטות הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית. במרכז הספר סיפור מרגש על מאבקו הממושך של ילד אוטיסט הנע בין שפיות לשיגעון, ובו מתארת המחברת את המסע המפרך שעברו יחד – היא כמטפלת והוא כמטופל – אל עבר הבנה חדשה ואל עבר החלמתו החלקית.

התפתחויות מודרניות בתיאוריה ובטכניקה הפסיכואנליטית מצביעות על כך שניתן לטפל בילדים שכמותו בהצלחה מסוימת. המחברת מתארת בספרה התפתחויות אלה ודנה בהן, וכן היא מתארת כמה מאזורי המפגש והמחלוקת בין תיאוריות אורגניות ובין תיאוריות פסיכודינמיות של אוטיזם. חשובה במיוחד האינטגרציה שהיא עושה בין התיאוריה הפסיכואנליטית לבין הממצאים החדשים בתחום התפתחות תינוקות ופסיכיאטריה של תינוקות; הדבר אִפשר לה לנסח כמה רעיונות חדשים ומלהיבים הנוגעים לעבודה עם ילדים בעלי הפרעות קשות, ולהרהר בצורך באי-אלו תוספות לתיאוריה הקיימת והמבוססת.

אן אלווארז יצרה ספר רב עוצמה ומאיר עיניים במקצועיותו, הניזון מניסיונה הרב כפסיכותרפיסטית של ילדים במרפאת טאביסטוק. הספר יהווה מקור עניין עבור כל אנשי המקצוע העובדים עם ילדים ומתבגרים, וכן עבור כל מי שמתעניין בשיגעון ובצמיחתה של הנפש.