בתחילת דרכה של הפסיכואנליזה פרויד הצביע על הפרדוקס של השיתוק ההיסטרי: שיתוק שאין לו בסיס פיזיולוגי ובה-בעת הוא אמיתי; הוא פתר את הפרדוקס על ידי המשגת הלא-מודע. לאקאן הצביע על פרדוקסים שמקורם בפישוט של המציאות האנושית; הוא פתר אותן באמצעות שימוש בגופים טופולוגיים מרובי ממדים. ספרו החדש של יהודה ישראלי, פרדוקסים בפסיכואנליזה לאקאניאנית, הולך בעקבותיהם. הספר עוסק בסבל נפשי ובפתרונו באמצעות בחינת מצבי חיים רבים, אשר אותם ניתן לנסח כפרדוקסליים, באופן כזה שפותח צוהר לפתרונם.
הספר עוסק בין השאר בפרדוקסים הבאים: טיבו של געגוע (נוכחותו של האובייקט בהיעדרו); שלמותו של הלב השבור (קיומו של הסובייקט סביב החסר שמגדיר אותו); דחפים (משביעם רעב ומרעיבם שבע) וייסורי מצפון (צדיק ורע לו). לצד זאת עולות שאלות עקרוניות, כמו למשל במה מותר האדם, כיצד הופך האין ליש, כיצד הופכת תשוקה לסיפוק, ומה מגשר על התהום בין דיבור למעשה?
הפתרונות בספר מוצעים כהתפכחויות מאמונות ומהנחות יסוד שגויות שהובילו למבואות סתומים. באילו מצבים האבחנה בין אגו לסובייקט או בין מציאות לממשות פותרת פרדוקסים? איזו פרספקטיבה ניתן לפתוח ואילו נתונים חדשים ניתן להכניס לתמונה כדי למוסס פרדוקסים? מהם התנאים שבהם הזמן מתקדם לאחור וכיצד יכולה הפסיכואנליזה לקחת השראה ממדעים כמו פיזיקה שפתרו פרדוקסים באמצעות הוספת ממדים? כמו כן, ישנם פרדוקסים שאינם ניתנים לפתרון או שאינם מיועדים לפתרון – פרדוקסים אלה מאופיינים בחרדה, בתימהון ואף בפליאה ויצירתיות.
ד"ר יהודה ישראלי הוא פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי וסופר, מנהל מכון מוביוס.
