הספר "ציפור לא ממציאה שמיים" מסכם תקופה בה התמודדתי עם הפרעה דלוז׳יונלית.
בשעות בהן כתבתי את השירים מצאתי את הדרך לשרטט את הסערה שהתחוללה בנפשי. הכתיבה דמתה למעשה התבוננות אל תוך תהום, זכרונות מהבהבים של מה שהתקיים בתוכי.
הכתיבה גרמה לי להישיר מבט אל מה שחלף, לשהות בו ולהבין את ממשותו.
בספר אני מביאה את עצמי לפניכם, פיסות מחיי, חשופה כפי שמעולם לא הייתי.