האם ראוי לנקום? האם ראוי שמדינה תנקום? ומדינת היהודים – האם היא אמורה לנקום? במציאות הישראלית המדממת שאלות אלו כבר מזמן אינן תיאורטיות. הן מתפרצות שוב ושוב אל הרחוב, אל שדה הקרב ואל לב השיח הציבורי, תוך שהן מערערות את התשתית הערכית של החברה. ספרו החשוב והמעמיק של שחם גבע, שבעתיים יוקם, נוגע בעצב החשוף הזה; הוא מבקש לברר כיצד שאלת הנקמה חורגת מהוויכוח הפילוסופי ארוך השנים והופכת במציאות הישראלית לשאלה על עצם זהותנו.
 
שבעתיים יוקם מציב במרכזו את בירור מעמדה של הנקמה בתפיסת הצדק של ההגות הציונית, כלומר כיצד היא ביקשה להתמודד עם שאלה סבוכה זו, תוך הישענותה על המקרא כמיתוס מכונן. בכך המשיכה הציונות את דרכה של המסורת היהודית להתמודד עם שאלת הנקמה לאורך הדורות. אבל עם השיבה הציונית אל ההיסטוריה, וכתוצאה מכך אל הכוח הפוליטי, הפכה הנקמה משאלה השמורה לתיאורטי ולתיאולוגי, למחייבת הכרעה במציאות הפוליטית – כאן ועכשיו. הכרעה זו לא נעשתה בקלות, והמחבר מבקש להציג את הקריאות הציוניות השונות בנקמה במקרא, אשר דרכן ביקשו העיניים הישראליות להחליט מהו המעשה המוסרי הראוי – וכן מהו המעשה היהודי הראוי.
 
לצד בסיס ידע חיוני ביחס לשאלת הנקמה בפילוסופיה, במקרא ובמסורת היהודית – פורש הספר יריעה מגוונת של פרשנויות ציוניות שונות לנקמות השופט המקראי שמשון. כך, מברדיצ'בסקי, ברנר וז'בוטינסקי, עד לבובר, בגין, רונצקי וגרוסמן, נחשפת דרכה הייחודית של הציונות לעסוק באחת הדילמות המורכבות ביותר. בימים שבהם שאלת הנקמה שבה ומתפרצת אל מרכז ההוויה הישראלית מציע ספרו של שחם גבע הזמנה להישיר מבט אל אחת הדילמות האקוטיות של זמננו וזהותנו.
 
ד"ר שחם גבע הוא מרצה בחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים; בוגר המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. משמש כמחנך ומורה לתנ"ך והיסטוריה בגימנסיה העברית הרצליה.