במציאות של ימינו, המשמעות שעלינו להביא בחשבון ולטפח בעידן שלנו היא בראש ובראשונה זו של החיים עצמם. החיים ללא ספק מצויים בסכנה, וכיצד נוכל לשאוף להתקיים אם איננו חיים עוד?
 
לוס איריגארי (1930), מההוגות הפמיניסטיות החשובות בזמננו, היא פילוסופית, בלשנית ופסיכואנליטיקאית. לאורך עשרות שנות כתיבתה עסקה בשאלה כיצד עיצבה המחשבה המערבית את מושג ה"אדם" על פי מודל גברי, מופשט ומנותק מהטבע ומהגוף. בספרה להיוולד (2017) היא אינה מסתפקת בביקורת אלא מציעה מחשבה חדשה על האנושי המבוססת על גוף, נשימה, תשוקה, הבדל וקשר. זהו ספר התפתחותי המלווה את האדם מההפריה, ההיריון והלידה, עד לבגרות, ושואל אילו תנאים יאפשרו לנו לטפח את החיים ולממש את אנושיותנו. בספר להיוולד, איריגארי מציעה לחשוב על הלידה לא כאירוע חד-פעמי אלא כאפשרות המתקיימת לאורך כל חיינו, אפשרות הנפתחת במפגש מפרה עם אחרות ואחרים.
 
הופעתו של ספר זה בעברית בעת הזאת מעניקה לו משמעות מיוחדת, שכן בתוך מציאות של שבר, אובדן וקיטוב, להיוולד מציע שפה להתחלה מחודשת – לא כהבטחה גדולה או כפתרון אוטופי, אלא כעבודה יומיומית של חינוך, אהבה, דאגה וטיפוח החיים.
 
מתרגמת הספר, טל מנחם – אשר הוסיפה אחרית דבר מעמיקה והערות תרגום – כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן; מחקרה עוסק בקשר בין ביקורת, אונטולוגיה וטרנספורמציה בהגותה של איריגארי. מנחם השתתפה בסמינרי מחקר בהנחיית איריגארי, ולמדה מקרוב את מחשבתה ודרכי עבודתה. זהו ספרה השלישי של איריגארי הרואה אור ברסלינג, אחרי "מין זה שאינו אחד" – מבחר (2003); "אני, את, אנחנו" (2004).