25 שנים לאחר הקמתו של המרכז להורות אחרת, רואה אור ספרם של מייסדי הארגון החשוב, שהוקם במטרה לסייע לאנשים הרוצים להיות הורים - אך לא רוצים או לא יכולים לחיות במסגרת זוגית נורמטיבית ומקובלת - לממש את חלומם.
רחלי בר-אור (עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית) וגידי שביט (עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט, מטפל משפחתי ומנחה קבוצות) מספרים בספר על הולדת המרכז, על העקרונות המנחים את עבודתם ועל המבנה החדשני של המשפחה בהורות משותפת, לצד תיאור תהליך הקמתה של משפחה שכזאת, המלצות מעשיות, זווית אקדמית ותיאורי מקרה של הומואים, לסביות ונשים הטרוסקסואליות שבחרו לממש את הורותם במודל זה.
כותבת על הספר בילי מוסקונה־לרמן:
בניגוד ליחסי גבר ואישה שמתחילים בתשוקה, רומנטיקה, אינסוף תמימות ודימוי של בית עם גג רעפים אדום, דשא ירוק, ושמש שלא מפסיקה לזרוח, ולפעמים מסתיימים במשכנתא, חיתולים, האשמות הדדיות ופגישות ברבנות או אצל הפסיכולוג על בסיס ניכור הורי - הרי הספר הזה שכותרתו "פרידה מסיפור סינדרלה" מתמקד בהורות משותפת בין גבר הומוסקסואל לבין אישה הטרוסקסואלית או לסבית. ההסדר הזה, מעצם טיבו, מתאר הורות בצבעים ריאליים שבנויים מסדר יום של שני אנשים עובדים, שלכל אחד מהם צרכים עצמאיים ואישיות נפרדת, שנדרשים כל רגע לוויתורים סביב סדר היום שלהם, סביב תפיסת העולם שלהם שקשורה בחינוך, בסגנון חיים ובאמונות.
וזאת הסיבה שהספר הזה הוא בסיס נהדר לכל זוג בכל הרכב שיחליט על גידול ילד במשותף. ואם נעבור לשפה מעשית, מדובר במבנה משפחתי שדורש השקעה תמידית המלווה באינספור החלטות, קונפליקטים ופשרות. אפשר גם להגיד שזה המעשה המשמעותי ביותר - רגשית, פיזית וכלכלית - שנעשה בחיינו. הטקסט הזה הוא תשובה למנעד עצום של שאלות, לבטים, קונפליקטים והתלבטויות במרחב הורי ומשפחתי שדורש מאיתנו דקה אחרי דקה טונות של בגרות, אחריות לצד גמישות, תבונה לצד ראיית זולת, רצון טוב לצד לב פתוח. הספר הזה עוזר לנו להגיע לשם הרבה יותר מוכנים.
הפקת תוכן: דנה קרני
