״... הייתי שואלת אם הוא כותב בעט או בעיפרון או במכונת כתיבה, ואם הוא מעשן כשהוא כותב, ואם הוא קם מוקדם בבוקר או כותב בשעות הלילה המאוחרות ומה קרה עם השירים שלו ואם שמר את המכתבים שכתב לדניאל, ומה שם הספר השלישי שלו ומה יהיה הספר הבא, והכי חשוב ודחוף כרגע: מהי הכתובת שלו בחיפה? הצלצול גאל אותי. נשארתי עומדת במסדרון והבטתי בו מתרחק בצעדים גדולים.״
 
בשכונה שוממת בשנות השישים, במשפחה תובענית שבה דפוסים יצוקים, גדלה נערה, שמוצאת מרחב לנפשה בספרים. יום אחד מגיע לכיתתה סופר, כדי לספר על תהליכי היצירה. הנערה המוקסמת כותבת לו מכתב, ומכאן ואילך נרקמת ביניהם ידידות בת עשרות שנים, הנמשכת עד למותו של הסופר. הקשרים ביניהם עוברים תהליכי התבגרות, פיכחון, הבנה ואהבה מיוחדת במינה.  מותו של המחבר הוא סיפור על אהבת המילים והתבוננות במה שהן יודעות לעשות. רות לורנד יוצרת מסכת מופלאה של רגשות בעלילה שנפרשת בכתיבה רגישה וחכמה, ומתוך אהבה לשפה, לסופר ולספרות.