ד"ר משה סנה (1972 -1909) התמנה בהיותו בן 23 לראש ההסתדרות הציונית  בפולין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס כקצין בצבא פולין לבלימת הפלישה של גרמניה הנאצית, נִשבה בידי הצבא האדום ובדרך חתחתים הגיע במארס  1940 לארץ ישראל. 

עם בואו גוייס לפיקוד ההגנה, ובתוך שנה התמנה לראש המִפקדה הארצית של ההגנה, שהיה מעין  שר הביטחון של היישוב העברי.  סנה כונן את הפיקוד העליון של ההגנה ומינף את האסטרטגיה ההתקפית בהקמת הפלמ"ח, מיסוד הש"י, הרחבת הרכש וההתיישבות בספר. בתום מלחמת העולם  הקים עם האצ"ל והלח"י את תנועת המרי העברי והנהיג את המאבק לפתיחת שערי הארץ בפני ניצולי השואה. עם מינויו לראש מחלקת ההעפלה בהנהלת הסוכנות היהודית הבקיע באביב 1947 את מסך הברזל להפלגת ספינות המעפילים מנמלי הים השחור, והניח את התשתית לִ עסקת הנשק שהכריעה את המערכה על ירושלים במלחמת הקוממיות. 

בדצמבר 1947 פרש סנה מהנהלת הסוכנות כשבחר באוריינטציה הסובייטית, ובסתיו 1954 הצטרף להנהגת מק"י. מורשת עשייתו במערכה לעצמאות ישראל מוזערה בהיסטוריוגרפיה ממניעים פוליטיים. במחקר זה נפרסת יריעת פועלו הביטחוני של ד"ר  סנה בבניין כוח ההגנה, בהנהגת תנועת המרי העברי ובמפעל ההעפלה.

ד"ר ניר מן, מחבר הספר משה סנה - מנהיג המרי העברי, חוקר את תולדות כוח המגן והתפתחות הפיקוד העליון בהגנה ובצה"ל. בין הספרים שכתב בולטים תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948 – 1955, שרונה בשנות המאבק 1939 – 1348 ובסיס המטכ"ל בקריה.