הספר יממה מבקש לשרטט את קווי המתאר של המישור החומק המכונה 'הווה'. הוא נולד מתוך תנועה קצרת רואי, חמסינית, הנעה על הציר שבין אהבה רבה ומיעוט אהבה, דחיסות וזרות, בית ובר, פראות וסדר. תנועה שאין בה מקומות מסתור או צל. זהו ספר שמבקש למצוא מלים להרף העין הזה, לרגע בו השיר נכתב, לרגע בו הוא מתהווה בתודעה. להעמיד אותו מול נצח, מול עבר ועתיד שמתוכם ואליהם הוא בא.