כל שיר בשהעולם פתאומי הוא פסוק: אומר דבר אחד ומיד נפסק. ההיפסקות היא פעולת שירי הספר, לצד הדברים הכתובים בו. ההיפסקות מבקשת מן הקוראים להפסיק את עיסוקיהם ולתת לכל פסוק לעמוד מולם ולדבּר. זה ספר שמושך באוזנינו, שמושיב אותנו באמצע היום־יום; ספר שנועד לא שיקראו בו אלא שיעבדו איתו.

רוב השירים בספר אומרים דברים פשוטים. "שֶׁמֻּקְדָּם בְּחַיֵּינוּ צַפְנוּ בְּשַׂק". אולי העולם היה מגיע לכדי תיקון אילו היה כל אדם הוגה פעם ביום בעובדה נשכחת זו, מנסה לזכור את היותו עובּר, מין דג אנושי, ותוהה על המרווח בין הציפה למעשיו בהווה.
 
ואפשר גם ללכת ברחוב ולהבחין "שֶׁיֵּשׁ סִירָה הַשָּׁטָה בֵּין אָדָם לְאָדָם". רבבות בני אדם, רבבות סירות. הספר הזה הוא אחת מהן. וכל אדם הוא נמל.
 
גיא סער רוסו נולד בברזיל ב־1975. הוא פַּסָּל, אמן הדפס וצייר. חי בירושלים. זהו ספרו הראשון.