אוּרְט וְטִידְלִי נִמְצָאִים בְּדַרְכָּם לִמְסִבַּת יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל נֹגַהּ.
לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, חָלָה תַּקָּלָה קְטַנָּה – הַחֲלָלִית שֶׁלָּהֶם הִתְרַסְּקָה.

בְּבַקָּשָׁה קְחוּ אֶת הַסֵּפֶר וְעִזְרוּ לָהֵם לְתַקֵּן אוֹתָהּ
וְגַּם לְגַלּוֹת מִמָּה הַיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ בְּנוּיוֹת וְכֵיצַד הֵן עוֹבְדוֹת.
מֵאֵת מְחַבְּרֵי רַב הַמֶּכֶר נָא לֹא לְלַקֵּק אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה.