מהקצה של ממדים שאין להם עדיין שם הוא ספר שירה הראשון של הדס שלו, שפרסמה עד כה שתי נובלות. הליריות המאפיינת את הפרוזה של הדס שלו מתעצמת במחזור יצירה זה, המאגד שירים שנכתבו בתקופות שונות במשך עשרים שנה. בכתיבה כנה, היא מתוודה על חטאים וסודות, מכה עליהם וחוגגת אותם. היא חושפת את תוואי הנוף שהוא נפשה, וחוקרת את הטופוגרפיות של כאבים וגאולות. העולמות הממלאים את הספר נפרשים תוך כדי קריאה, ויחד איתם נבראת הדוברת מחדש, מאלפת את אש התשוקה למילותיה והופכת תחושות שאין להן עדיין שם למשפטים.