כיצד הפכה רומא מעיר-מדינה לאימפריה העתיקה הגדולה בעולם, ומה אפשר לה לשרוד יותר מ-1000 שנים? היכן הובילה הדרישה לחופש לתפיסת שלטון בראשונה, והיכן פרצו שביתות העובדים הראשונות על רקע כלכלי? מדוע נותרה במצריים תרבות רציפה במשך אלפי שנים, למרות חילופי שלטון רבים, בעוד שבמסופוטמיה התחלפו מגוון תרבויות ומדינות? כיצד תפסו פליטים את השלטון במדינה שאירחה אותם, וכיצד הקימו המונגולים תוך עשורים ספורים אימפריה גדולה פי כמה מזו שיצרו הרומאים במהלך מאות שנים?
 
קיצור תולדות המדינה מציע מסע מרתק אל שורשיה של הישות הפוליטית המשפיעה ביותר בהיסטוריה. הספר מתייחס לרקע של הופעת המדינה, ולאופן קיומו של האדם לפני היות המדינות; הוא דן בסיבות להופעת המסגרות המדיניות הראשונות, ועוסק בהשלכות של הופעת המדינות על קיום האדם והתפתחותו, לצד דיון באבולוציה של המדינה – מהמדינות הראשונות עד ימינו. הספר מנסה לענות על שאלה מרתקת: כיצד הסכימו אנשים חופשיים לוותר על החופש והשוויון שלהם, כלומר להכניס את עצמם למסגרת מעמדית כופה. מחבר הספר מנסה להסביר כיצד צורת הארגון הזאת הפכה לכה דומיננטית ומובנת מאליה.
 
קיצור תולדות המדינה אינו מוגבל לתרבות המערב; הוא פורש יריעה רחבה הכוללת את סין ויפן, לצד התרומות של האסלם והאימפריה המונגולית. לצד סקירה זו מובאות התייחסויות של פילוסופים והוגים חשובים לסוגיות שונות הקשורות במדינה, מהמזרח ומהמערב, מ-500 לפנה"ס עד למאה ה-19. מכאן ממשיך הספר לניתוח המדינה המודרנית ומקורותיה, דן בכמה סוגיות חשובות הנוגעות לדמוקרטיות של היום, ומסיים בהעלאת תרחישים אפשריים להתפתחות המסגרת המדינית בעתיד.
 
גלעד שביד הוא מרצה לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, בעל תואר שלישי באסתטיקה סביבתית מאוניברסיטת תל אביב. מבין ספריו: "איזה יופי: מסגרת תאורטית של אסתטיקה חזותית" (מוסד ביאליק, 2016); "מרפסות: עבר, הווה, עתיד" (הוצאת אוניברסיטת אריאל, 2020).