גלדברג לא אוהב שירה, אבל הוא חי במדינה שבה בכל רגע נולד משורר. חלקם מבשילים ממש עכשיו באינקובטורים של מילונים. מסביב שיעולהּ הממושך של דמוקרטיה, חרוזים חגיגיים ולאומיים. ובכל זאת, הכלבים הגזעיים של השירה יריחו כל גרגיר תבוסה, כל פירור של חומר אפל. אומרים שזמנו של נצח־השיר כבר חלף, אבל כל מי שמעמיד את המטפורה עם הפנים לקיר, עלול לטעות.
 
הספר וריאציות גלדברג מורכב מקבוצה של שירים בפרוזה, ממיטב יצירתה השירית־הגותית של אווה ליפסקה. נושאי השירים מגוונים עד מאוד: קשרים בין עם למדינה, קריסתן של ארצות, יחסי גומלין בין האני לתודעה, אי־הפיכותו של הזמן, זִקנה, הרהורי מוות, ניכור, התנגשות בין העולם המודרני־טכנולוגי לטבע ולמיתוס.
 
ספר זה הוא הרביעי בעברית מפרי עטה של המשוררת הפולנייה החשובה בדור שאחרי שימבורסקה.