אלו הם ימים של צער.
 
כאב, עצב ותסכול ממלאים את ליבנו.
 
לעיתים אנו מתכנסים אל הייאוש ומתחפרים בתוכו; לעיתים אנו נוטים להימלט מן התעוקה ולהסיח את הדעת ממנה. אולם אנו בוחרים להמשיך לחיות כאן, להיאבק למען מחר חדש טוב יותר. הספר יש תקווה: מסע פילוסופי־קיומי בעקבות התקווה מנתח את היסודות המאפשרים לחרוג מהייאוש ולהאמין בתקווה. הוא מראה כי התקווה אינה אידאולוגיה, אמונה דתית או פוליטית, אלא הוויה הנטועה בתשתיתם של חיי אנוש. זהו תיעוד מסעה של התודעה האנושית מהאובדן והצער אל התקווה, דרך חירותו של האדם להתגבר על נסיבות חייו ולעצב מחדש את עולמו.
 
שכן האדם הוא יש מקווה.