איזה יחס נקטה איטליה כלפי היהודים במשך מלחמת העולם השנייה? היסטוריונים הוכיחו מעבר לכל ספק שאיטלקים רבים השתתפו בשואה, אולם למרות זאת נודעה איטליה בתור חברת "ציר" שלמעשה אף עזרה ליהודים.
 
שירה קליין חושפת כאן כיצד דגלו יהודים איטלקים במובהק בדעה שאיטליה הפשיסטית הייתה טובה אליהם, אפילו שהיו קורבנות ונרדפו במדינה זו. היא מראה כיצד התנסויותיהם של היהודים בעשרות השנים שלפני מלחמת העולם השנייה – שנים שבהן נעשו לפטריוטים איטלקים נלהבים, מתוך שימורה של התרבות היהודית המאפיינת אותם – גרמו להם לתמוך אחרי כן במעשייה זו על ניקיון כפיה של איטליה במהלך המלחמה, בחסות מסע התעמולה הפשיסטי הגזעני.
 
יהודי איטליה חוו כמעט מאה שנים של תמורות דרמטיות: מהאמנציפציה ב־1848 ועד לחוקי הגזע של 1938, במוצאם מפלט בעת המלחמה באמריקה ובפלשתינה, וכשנוצר הצורך לקומם את ניצולי השואה לאחר מכן. ההיסטוריה התרבותית והחברתית הזאת נובעת משפע של מקורות שלא נחקרו קודם לכן, לרבות ראיונות פנים אל פנים וספרי זיכרונות שטרם יצאו לאור.
 
פרופ' שירה קליין, מחברת הספר יהדות איטליה, מרצה בכירה להיסטוריה באוניברסיטת צ'אפמן, זכתה במענקים מטעם "קרן הזיכרון לתרבות יהודית", "קרן יד הנדיב " ו"קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה". במהדורתו האנגלית, ספר זה זכה במעמד הגמר של הפרס הלאומי לספרים יהודיים.