האם‭ ‬ביכולתה‭ ‬של‭ ‬הפילוסופיה‭ ‬להשיג‭ ‬את‭ ‬האמת, ‬להסיר‭ ‬מעליה‭ ‬את‭ ‬צעיף‭ ‬האשליות, ‬והאם‭ ‬הסגנון‭ ‬שלה‭ ‬משפיע‭ ‬על‭ ‬כך?
 
‬בחיבורו‭ ‬החלוצי‭ ‬והמשפיע, דורבנות – הסגנונות של ניטשה, מבקש ‬ז‭'‬אק‭ ‬דרידה‭ ‬‬לבחון‭ ‬סוגיה‭ ‬זו‭ ‬במשנתו‭ ‬של‭ ‬פרידריך‭ ‬ניטשה‭ ‬ומגלה‭ ‬שרוב‭ ‬דבריו‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬עוסקים‭ ‬בנשים. ‬הוא‭ ‬יוצא‭ ‬לכן‭ ‬לחקירה, ‬ראשונה‭ ‬מסוגה, ‬של‭ ‬מקומה‭ ‬של‭ ‬האישה‭ ‬כמטפורה‭ ‬או‭ ‬כאבן‭ ‬בניין‭ ‬פילוסופית‭ ‬בהגות‭ ‬הניטשיאנית. ‬עיונו‭ ‬המדוקדק‭, ‬המגייס‭ ‬לעזרתו‭ ‬את‭ ‬זיגמונד‭ ‬פרויד‭ ‬ובעיקר‭ ‬את‭ ‬מרטין‭ ‬היידגר, ‬מוביל‭ ‬אותו‭ ‬לבירור‭ ‬הזיקה‭ ‬בין‭ ‬מתנת‭ ‬ההוויה‭ ‬למשחק‭ ‬המשמעויות‭ ‬הבלתי‭ ‬פוסק‭ ‬של‭ ‬הכתיבה‭.‬